תמיר מול השמיים
לזכרו של

תמיר יזהר פילו

11.08.2002·26.02.2026

הזיכרון של תמיר הוא לא רק מצבה או תאריך בלוח השנה – הוא דבר חי.

כאן נשמרת האנרגיה שלו: הסקרנות, חוש הצדק, הידע האינסופי וההומור. האהבה שלו לאנשים ולבעלי חיים. היכולת שלו להתלהב, להתווכח, לשאול שאלות ולהשאיר חותם בכל מקום שבו היה.

המקום הזה נועד לכל מי שהכיר ואוהב את תמיר, וגם למי שלא זכה להכיר ורוצה לפגוש אותו – להשתתף, לשתף זיכרון, להדליק נר, ולהמשיך יחד את החיוּת שלו.

תמיר מול הנוף, עם הציטוט: יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם – חנה סנש

מה תמצאו כאן

הסיפור של תמיר

מתוך הסיפור שמסופר בסרט
את הסיפור הזה אפשר גם לשמוע ולראות בסרט ←

ילדות

תמיר היה ילד סקרן ונבון עם חיוך שובה לב. הוא אהב מאוד מכוניות צעצוע ויכול היה לשחק בהן שעות – מסדר אותן, מתבונן בהן, שקוע בעולם הקטן שיצר לעצמו.

כבר בגיל צעיר הבנתי שהוא מיוחד. אני זוכרת ביקור בטיפת חלב: האחות הצביעה על ציור של ירח ושאלה אותו מה זה, והוא, קטן כל כך, ענה מיד: "סהר". כבר אז היה בו מבט אחר – סקרן, עמוק, מתבונן.

תמיר התינוק צוחק
תמיר התינוק בחולצה לבנה
תמיר כפעוט
תמיר צוחק
תמיר הקטן משחק במכונית

אהבה לבעלי חיים

כבר מגיל צעיר הייתה לו אהבה גדולה לבעלי חיים. כל גור קטן שמצא בדרך קיבל ממנו רוך, תשומת לב ודאגה. הוא רכב על סוסים במשך כמה שנים, אהב לטפל בהם ולהיות איתם. היה בו חיבור מיוחד אליהם – שקט, עמוק, בלי מילים.

גם את הים אהב. אהב לצלול ולהתחבר לעולם אחר, בעיקר לדולפינים. הוקסם מכריש הלוויתן, והתרגש בכל פעם מחדש כששמע שביקר באילת. היינו יושבים יחד וצופים בסרטונים של גורים מתוקים, והוא היה מתמוגג. לפעמים גם שלח לי כאלה, סתם כדי לשמח.

ובמבה – במבה הייתה חלק מהלב שלו. הוא שיחק איתה כל יום, דאג לה, והיה לו חשוב שתהיה מוקפת בחברים. הוא היה קונה לה כדורים – מנצנצים, קופצניים, מרשרשים – ותמיד מצא לה עוד אחד. היה לוקח אותה לפארק השחר, דואג שתפגוש כלבים, תרוץ, תשחק ותהיה שמחה. היה ביניהם קשר מיוחד, מלא עדינות ואהבה.

תמיר מחבק סוס לבן
תמיר רוכב על סוס
תמיר מחבק גור
תמיר מלטף סייח
תמיר מאכיל קנגורו
תמיר ובמבה
תמיר מחזיק חתלתול
תמיר מלטף קואטי בטיול
תמיר צולל
תמיר צולל עם דולפין

טיולים, ספורט וכוכבים

הוא אהב לטייל ולגלות מקומות חדשים, לנסוע, לראות ולהיחשף לעולם. תמיד סקרן, וגאה בהיותו ישראלי. היינו מבקשים ממנו להצניע את זה לפעמים, אבל הוא פשוט מצא דרך להתגאות בזה.

תמיר אהב מאוד כדורגל וכדורסל, והיה הולך למשחקים לעיתים קרובות, לפעמים גם לבד. נהנה מאחוות הקהל, שר את השירים וחי את הרגע. שם הרגיש חי, שמח ושייך.

הוא התעניין באסטרונומיה והוקסם מהכוכבים. אהב להביט למעלה, לחשוב רחוק ולהישאב אל המרחבים האינסופיים. הרבה פעמים היה אומר לי: "ראית את הירח?", וגם היה מצלם אותו, שוב ושוב. פעם כתב: "החלל הוא העתיד של האנושות".

תמיר מול הרים ואגם
תמיר על הקרחון
תמיר בטיול
תמיר במשחק כדורגל
תמיר והמשפחה באצטדיון המרקנה בריו
תמיר על סירה בשקיעה
תמיר מול מפלי איגואסו
תמיר על סירת מפרש ביוון
תמיר בקיאק

בית ספר וחברים

עם השנים הוא גדל והתקדם – מבית הספר היסודי, דרך החטיבה ועד התיכון. גדל להיות נער עם מחשבה עמוקה, עם רגישות למה שסביבו ועם עולם פנימי עשיר. לא תמיד היה פשוט, אבל תמיד היה אמיתי.

הוא אהב אנשים, והיה אהוב מאוד. ידע לראות אנשים באמת ולהתחבר אליהם בדרכו. הצופים היו חלק משמעותי מהעולם שלו – מקום של שייכות, של דרך וערכים, ובעיקר של חברים.

החברים שליוו אותו מבית הספר, חלקם עוד מכיתה א', היו עבורו הרבה יותר מחברים. הוא כינה אותם "משפחה מגובשת" – חברי אמת שתמיר אהב מאוד. הוא אמר שלמרות כל הקשיים שהיו בדרך, הם ידעו להכיל זה את זה.

היו גם מורות שראו אותו באמת – דלית, דניאלה וסהרה – שהקשיבו, הבינו והיו שם עבורו, והותירו בו חותם. הוא התנדב עם קשישים, ניגש אליהם ברוך, דיבר איתם בגובה העיניים וראה אותם באמת.

תמיר בבר המצווה, מול השקיעה
תמיר ביום הראשון בכיתה א׳, עם התיק של סוניק
תמיר עם החברים במעגל תופים
תמיר עם חברים בסופרמרקט
תמיר עם חברים בטקס סיום התיכון
תמיר עם החברים מול קיר הגרפיטי
תמיר עם חברים מהצופים
השבט בצופים
תמיר עם החברים בשלג
תמיר וסהרה – המורה הפרטית והמנטורית של תמיר

המכינה

משם הדרך המשיכה למכינה הקדם־צבאית, מכינת "ביחד". הוא רצה להיות מוכן לצבא, רצה מאוד להתגייס ולתרום למדינה – ערכים שלמד גם מהחברים בצופים. כל כך שמח שהתקבל, ובמכינה המשיך לחפש, להעמיק ולשאול.

ג'נה, מנהלת המכינה, הייתה דמות משמעותית מאוד עבורו. היא האמינה בו, דחפה אותו ולא ויתרה עליו, יחד עם המדריכים שליוו אותו בדרך וידעו להוציא ממנו את המיטב, גם כשלא תמיד היה פשוט. החברים מהמכינה נשארו איתו בקשר גם בהמשך, קרובים ללב.

תמיר עם החברים במכינת ביחד
המכינה עם הנשיא יצחק הרצוג
תמיר בטיול המכינה במדבר
תמיר עם קרן יעל במדבר
קבוצת המכינה במדבר
תמיר עם החברים מהמכינה על הדשא
סלפי במראה עם החברים מהמכינה
מדורה בשקיעה עם המכינה
תמיר בערב המכינה

האבן שכתוב עליה כוכב

בסוף מסע של שבוע במדבר, כל אחד מחניכי המכינה קיבל אבן ועליה מילה אחת – הערך שהחברים ראו בו.
תמיר קיבל את המילה "כוכב".

במהלך המסע הוא מצא קרן של יעל ושמר אותה. אחרי לכתו, אמיר חיבר את שתיהן לפסל אחד – הקרן שמצא, על האבן שקיבל.

הפסל: קרן היעל על האבן שכתוב עליה כוכב
טקס האבנים במדברהפסל שיצר אמיר

הצבא

תמיר רצה מאוד להתגייס לצבא, לעשות תפקיד משמעותי ולתרום למדינה. אורי, שראה את התשוקה שלו להיסטוריה, האמין בו ועזר לו להגיע למחלקת היסטוריה. בהמשך הדרך עבר לחיל המודיעין, לתחום הלוגיסטיקה, וגם שם המשיך בדרכו ויצר קשרים חדשים.

מדור בט״ש 2024 – תודה על תרומתך למדור ולמחלקה
תמיר במדים
תמיר עם חברים לשירות
תמיר בטקס, מפקדיו מצמידים לו את הסמל
תמיר במדים עם חתול על הדשא
תמיר וחבר לשירות
תמיר וחבר במדים
תמיר תורם דם במדים

משפחה

תמיר היה כל כך מחובר למשפחה. לסבתא שולה, שהייתה איתו עוד מהילדות המוקדמת וטיפלה בו במסירות – לאפייה המשותפת, לשיחות, להתכתבויות, לזמן ביחד. לקשר עם איל, ליאורה, אילון, עמית ועידו, וגם לאמיר, שהיה חלק מהיום־יום שלו.

איל היה לוקח אותו למשחקי כדורגל יחד עם אילון, והוא היה מגיע אליהם הרבה לצפות יחד במשחקים בטלוויזיה. הוא אהב מאוד את הארוחות המשפחתיות והתרגש לקראתן – את החגים המשותפים, את הביחד המשפחתי הפשוט, שהיה חלק כל כך משמעותי ממנו.

תמונה משפחתית גדולה, כולם יחד
תמיר עם סבתא שולה ואמא
תמיר צוחק עם סבתא שולה
תמיר וסבתא שולה
תמיר ואילון אופים
תמיר עם אילון ועידו
תמיר עם סבתא והילדים
תמיר עם אילון בטקס הסיום שלו בבית הספר
תמיר ואמא על הגג
יום ההולדת ה־15 עם סבתא שולה
סדנת בישול משפחתית עם אמיר והילדים
תמיר ואילון הקטן
תמיר מדליק נרות חנוכה עם איל ועידו
תמונה משפחתית על גג מול קו הרקיע
תמיר עם סבתא שולה, אילון, עמית ועידו
תמיר בחתונה של ליאורה ואייל
ארוחה משפחתית מול הים ביוון

הקשר שלנו

הקשר שלנו הוא חלק ממני. הוא נמצא עדיין בכל כך הרבה רגעים קטנים – בשיחות שאני עוד מדמיינת איתך, בצחוק שלך שאני עדיין שומעת לפעמים, ובאהבה הגדולה שהשארת אחריך.

אני חוזרת שוב ושוב לרגע ההוא שבו חיבקת אותי ואמרת לי שאתה אוהב אותי. כמה אהבה הייתה בך. מהדרך שלנו יחד למדתי הרבה על סבלנות, על אמונה, ועל לא לוותר גם כשהדרך קשה.

תמיר התינוק בזרועות אמא
תמיר הקטן בחיבוק של אמא
תמיר ואמא בבית הספר היסודי
תמיר ואמא בערב משותף
תמיר ואמא במפלי איגואסו
תמיר ואמא בלשכת הגיוס בתל השומר
תמיר ואמא באתונה
תמיר ואמא בטיול
תמיר ואמא בערב בנמל

תמיר שלנו,
אהוב שלי, כוכב שלי,
כזה שלא רק מאיר –
אלא גם מורגש.

אתה כל כך חסר...
ותמיד תהיה איתנו.

הסרט

סרט לזכרו של תמיר
לחצו לצפייה בסרט

העולם של תמיר

דברים שתמיר אהב ויצר
תמיר אהב –
המשפחה משחקי מחשב ליאור שליין אנשים חברים לצאת ולבלות לטוס לחו״ל לטייל בארץ המדינה הים מים, שתמיד הרגיעו אותו ספורט כדורגל ליגת האלופות מכבי תל אביב מכבי נתניה הפועל הוד השרון המונדיאל נבחרת ארגנטינה נבחרת ישראל כדורסל שחמט אחוות האוהדים גלידה אוראו צ׳יפס, ורק אחר כך המבורגר אמפנדס קולה זירו בירה אסטרייה במבה הכלבה וגם במבה החטיף חטיפים סלט אורז של סבתא לאפות בעלי חיים החלל והכוכבים היסטוריה פאן פאקטס להתווכח לצחוק
…ועוד ועוד.
הדמות התלת-ממדית שנוצרה מהסקין שתמיר עיצב

תמיר אהב את מיינקראפט, אבל יותר מהמשחק עצמו אהב ליצור בו. הוא היה יושב שעות ומעצב "סקינים" – דמויות שלמות, פיקסל אחר פיקסל: דמויות מהמשחקים שאהב – ובעיקר מ־Five Nights at Freddy's, שהיה האהוב עליו – דמויות מצחיקות, ודמויות שהמציא בעצמו.

אחת מהן היא הוא עצמו – עם המשקפיים והחיוך. מהעיצוב הזה נוצרה הדמות התלת-ממדית שבתמונה.

אפשר להתרשם מהדמויות שיצר בקישור.

לסקינים שתמיר עיצב
מהדמויות שעיצב
סקין שתמיר עיצב: תמיר בצופים
תמיר בצופים
סקין שתמיר עיצב: מכביסט
מכביסט
סקין שתמיר עיצב: חייל
חייל
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
סקין שתמיר עיצב בהשראת Five Nights at Freddy's
דמויות שעיצב בהשראת Five Nights at Freddy's

ספסל לזכרו

בכלבייה העירונית רעננה–כפר סבא
וְאָהַבְתָּ

לזכרו של תמיר נבנה ונצבע ספסל בכחול, עם פרחים, גפנים וכלב קטן שמביט אל פרפר. בראשו המילה 'וְאָהַבְתָּ'. הספסל הוצב בכלבייה העירונית רעננה–כפר סבא, מקום שבו תמיר ובני כיתתו נהגו להוציא את הכלבים לטיול. עכשיו הוא עומד שם בצל העצים, ומי שמגיע יכול לשבת עליו, ליד הכלבים שתמיר כל כך אהב.

את הספסל בנו וצבעו חבריו של תמיר מהכיתה בתיכון אביב ברעננה, ביוזמתה ובהובלתה של דניאלה אפק, המחנכת של תמיר, בפעילות הקיץ של בית הספר.

"אורו של תמירי מהדהד בכלביית רעננה"
הספסל – ואהבת
מתחילים
מתחילים
משייפים יחד
משייפים יחד
במקומו בכלבייה
במקומו בכלבייה
הספסל בשימוש בכלבייה
הספסל בשימושאחד מעובדי הכלבייה עם אחד הכלבים

נר לזכרו

הדליקו נר לזכרו של תמיר

ספר זיכרונות

לכל אחד מאיתנו יש תמיר קצת אחר שהוא הכיר.
דרך הסיפורים, הזיכרונות והרגעים שלכם, נוכל כולנו לפגוש עוד קצת את תמיר.

✍ גם אתם מוזמנים לכתוב זיכרון
ציור: Fly High Tamir
Fly High Tamir
ציור מאת ליאור אמתי · חברתו של תמיר ממדור היסטוריה בצבא

תמיר, הילד בעל הזיק בעיניים

תמיר ודלית
תמיר ודלית

שמי דלית, ואני זכיתי להיות המחנכת של תמיר כשלמד בכיתות ה׳–ו׳ בבית ספר אוסישקין בכפר סבא. כשקיבלתי את כיתת החינוך, עדכנו אותי שבכיתה יהיו 9 בנים, וזו כאמור משימה מאתגרת לכל הדעות. אך כבר מהרגע הראשון תמיר בלט מעל כולם, הן בזכות גובהו הנישא והן בזכות הכריזמה הסוחפת שלו. לתמיר תמיד היה זיק בעיניים, הוא רצה הכל מהכל.

רצה ללמוד, רצה לשחק, להשתלב בכיתות הגדולות, רצה לצאת לבלות, לשוחח, לשחק כדורגל, התעניין באקטואליה, לא היה לו רגע דל. תמיד הייתה סביבו התרחשות, תמיד היה עניין.

תמיר היה מוביל חברתי, תמיר היה דומיננטי, תמיר היה חבר טוב!

עבורי כמחנכת, תמיר היה התלמיד הזה שאפשר לסמוך עליו שאם אצטרך עזרה, כל עזרה שהיא, הוא יתייצב לימיני. תמיר ניחן ברגישות רבה לעצמו ולסובבים אותו, ובעיקר קיבל כל אחד באשר הוא. תמיר היה ילד חכם, ערכי וכל כך נוגע ללב.

כשעבר לחטיבת הביניים, המשכתי להתכתב מדי פעם עם פזית ולהתעדכן בשלומו. לפעמים הייתי מציצה בתמונת הפרופיל שלו בוואטסאפ, ורואה בגאווה איך הנער הזה צומח וגדל לתפארת.

כמחנכת, העבודה שלי מתמקדת בקשר עם התלמיד, אך לא פחות מכך – בקשר עם הוריו. התקשורת עם הבית היא המפתח להצלחה. ואני, פזית אהובה, זכיתי בך. אמא מופלאה שכמוך! השיח איתך תמיד היה בנועם, בפתיחות ובהקשבה אמיתית לצרכים של תמיר. גם כשהיו בינינו חילוקי דעות, הם תמיד היו מפרים ומצמיחים. יחד חשבנו, יחד היינו הרוח הגבית שתמכה בו, ויחד זכינו לראות אותו הופך לאדם הבוגר, הערכי והרגיש שהיה.

לקראת הערב הצצתי בהתכתבויות הישנות שלי עם תמיר בוואטסאפ: לפני שלוש שנים הוא כתב לי: "לפי השמועות את כבר לא באוסישקין", שנה אחרי זה: "היי דלית, מה קורה, שמעתי שאת חוגגת 50".

תמיר כמו תמיר. תמיד מתעניין, תמיד מביע אכפתיות ורגישות לאחר, והכל בצורה אקטיבית, חמה וטובה.

תמיר תמיד יישאר עבורי הילד עם שמחת הלב והזיק בעיניים.

דלית גיל · המחנכת של תמיר בכיתות ה׳–ו׳, בית ספר אוסישקין

תמיר היקר

תמיר היקר 🤍
אזכור אותך לנצח.

הייתי המלווה בהסעות שלך,
ואתה השארת אותי בחלל ריק.

הייתי המלווה,
ואתה, תמיר, תלווה אותי כל החיים.

אוהבת ומתגעגעת,
גילה שטיינברג

מכתב בכתב ידה של גילה שטיינברג
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
גילה שטיינברג · המלווה בהסעות של תמיר

כל יום היה לך רעיון חדש

תמיר ודניאלה
תמיר ודניאלה

"הי דניאלה, את שומעת? סליחה אם אני מפריע, אבל יש לי רעיון לאיזו פעילות בכיתה."
"הי תמירקה, תרשום לעצמך שלא תשכח, וכשניפגש תשתף."
"טוב, אז ככה, הרעיון שלי זה יום פעילות של…"

כל יום היה לך רעיון חדש. שופע, עצום וגדוש יותר מקודמו.
כזה היית. לא נתת למציאות לבלבל אותך.

אני לא חושבת שהכרתי אדם עם רצון גדול כל כך לנתינה כמו זה שלך. היה מאתגר להסביר לך שזה שאמא סבבה ועובדת במשרה טובה לא בהכרח אומר שהיא יכולה לקנות 235 עוגות כמספר תלמידי השכבה.

בזיכרון שלי אתה כהרגלך קופץ כמו מנטוס בבקבוק קולה, כשקבוע יד אחת מחזיקה את המכנסיים, ויד שנייה למעלה בהתלהבות. בכיתה, בבית האבות, בכותל, במסיבות, בפורים, בשיעור חופשי…
כל החברים שלך לכיתה שבאו לכבודך יכולים להעיד…

תמירי, אתה צריך להבין. ביום שנולדת היה כנראה באג ששיתק את המערכות, וכך כל חוש הצדק והחמלה התנקזו בנפש אחת של ילד סוער. הרי אם היו מחלקים את הנפש הגדולה שלך בין יושבי הארץ, הארץ הזו שלך הייתה הוגנת כמו שרצית כל כך. יודעת שזה מבאס. ספר לי על זה.

אתה צריך להיות פה, תמיר. מתחיל המונדיאל.
אתה צריך להיות פה, תמיר. יש בחירות עוד מעט.
הייתי בוחרת בך ללא כל ספק לשר הרווחה. השר לרווחת הקשישים וניצולי השואה.
לא משנה שכל התקציב השנתי היה נגמר תוך שבוע על כל ההפעלות והקרואסונים שהיית מפציץ אותם, אבל לפחות הם היו מתים משמחה ולא מחרפה כמו עכשיו.

תמירקה,
סליחה שלא הצלחנו.
אני אוהבת אותך,
דניאלה

דניאלה אפק · המחנכת של תמיר בתיכון אביב, רעננה

מכתב לתמיר

היי תמיר, זה דניאל,
רציתי להגיד תודה שקיבלת אותי כשהגעתי להסעה של בית הספר. אני מתגעגע אליך...
ויש חוויות שהיו לנו ביחד, מה שכתבתי:

  • הלכנו ביחד לפארק האגם בהוד השרון
  • הכנו עוגה ביחד, עוגת שוקולד
  • הלכנו ביחד לטיול, תמיר ואני ופרח

באהבה ועוד הרבה 💙💙

מכתב בכתב ידו של דניאל
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
דניאל · חבר מתיכון אביב

ילד אהוב

תמיר עם עדן והדר
תמיר עם עדן והדר

ילד אהוב 🤍

ילד נבון, הרפתקן, איש שיח, סקרן, חייכן, טוב ומשמעותי שאתה.

אמנם ההיכרות בינינו לא הייתה ארוכה, אבל כל פעם שנפגשנו – אם זה ביוון, בשיא סופת ציקלון, אם זה בארוחת ערב, או בצהריים בפארק, או סתם ככה על משחק שש-בש – תמיד היה לי מעניין להקשיב לך ולראות את הפנימיות שבך.

אוהבת אהבה גדולה, ואני מצטערת שאתה לא כאן כדי להבין עד כמה.

מקווה שאתה עטוף עכשיו באור ואהבה אינסופית עם בורא עולם.

יהי זכרך ברוך.

באהבה והכרת תודה אליך,
עדן

מכתב בכתב ידה של עדן כרמי
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
עדן כרמי · בת משפחה

תמיר היקר!

תמיר היקר!

לצערי, לא זכיתי להכיר אותך ממש.
שמעתי היום הרבה עליך מחבריך, מהמורה ומהמשפחה, ורק תהיתי מי היית ומה היית.

איזה פספוס פספסתי!
יכולנו להתחבר על כדורגל, מדע, פוליטיקה...

הולך עם זכרך הביתה...
תודה...

אופיר פז

מכתב בכתב ידו של אופיר פז
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
אופיר פז · בן משפחה

בתמיר היה משהו ישיר

בתמיר היה משהו ישיר.
ישירות שנדרש לה אומץ – להסתכל על העולם בעיניים פקוחות.
אמפתיה וכנות היו חלק ממנו.
ישירות שלרוב האנשים אין אומץ לנהוג בה.

פגשתי אותו פעמים ספורות אמנם, אבל מכיוון שהוא תמיד היה הוא, אותנטי, מייד היה אפשר להבחין גם בטוב ליבו, בחיוך ובחברתיות, כאילו אנחנו מכירים היטב מזה שנים.

אני זוכרת את תמיר אלגנטי, עם נעלי זמש חום בהיר, וכמה שזה הלם אותו.

תמיר זכה לאהבה ולמסירות שלך, כמו שכל ילד היה רוצה לקבל מהוריו.

באהבה,
ליאת פז

מכתב בכתב ידה של ליאת פז
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
ליאת פז · בת משפחה

על שתמיד דאגת

תמיר ואורי
תמיר ואורי

תמיר יקירי,

מניח שבהמשך אכתוב עוד הרבה.
רציתי כאן לכתוב תודה. על שתמיד דאגת ושאלת על עמית בזמן המלחמה.

אוהב ומתגעגע,
אורי

מכתב בכתב ידו של אורי שקד
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
אורי שקד · בן משפחה

תמיר האהוב

תמיר והדר בבריכה
תמיר והדר

תמיר האהוב,

הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך יותר – אהוב.
להיות לך למשפחה כמו שמגיע ורצית.

מתגעגעת לנוכחות שלך, לדרך שלך, לקול שלך.
לדבר איתך על נושאים רנדומליים שתמיד מוצאים וזורקים את המחשבה למקומות חדשים, או גורמים רק לעצור ולחייך.

תודה על שמחת החיים, ועל כמויות האהבה שפיזרת בעולם.
על ההומור, על הנחישות, על טוב הלב.

היה כל כך כיף יחד.
תישאר בליבי לעד.

הדר

מכתב בכתב ידה של הדר קלינמן
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
הדר קלינמן · בת משפחה

תמירי שלנו

תמירי שלנו,
היי, מי שלא מכיר אותי, קוראים לי לירז, חניכת מחזור ב׳ של מכינת ביחד.

תמירי היה בשבילי דמות להערצה, מצחיק, אוהב, ותמיד תמיד מדבר מהלב ומהנשמה.

אני בטוחה שבתקופה של המכינה, תמיד היה אומר "פאן פאקט!" ומתחיל לדבר מעניין על החיים, הרוח והנשמה עצמה.

בהזדמנות הייתי רוצה לבקש סליחה, שאולי לפעמים פחות הערכתי. הוא באמת מיוחד – באישיות שלו ובקסם שלו.

היו רגעים שבהם אמרתי לו: "תמירי, אני אוהבת אותך", והוא אמר לי: "טוב..." – מה שיותר הצחיק אותי, וגרם לי להתחבר אליו.

הנה אני כותבת לכם, למשפחה, בתקווה שלאט לאט הכל יתאחה ויהיה בסדר.

אני אמנם לא מכירה אתכם, אבל שתדעו שהתחברתי לתמיר מאוד בדרך הרגשות.

ותמיד תמיד הזכרתי לו כמה שהוא טוב, מיוחד ואהוב.

שלכם, עם חיבוק גדול 🤍

מכתב בכתב ידה של לירז אוחיון
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
לירז אוחיון · חניכת מחזור ב׳, מכינת ביחד

תמירסקי אהוב

תמיר, נעמה וג׳נה
תמיר, נעמה וג׳נה

תמירסקי אהוב,

תודה על החיבוקים
תודה על המכתבים
תודה על האור שהכנסת לחיים שלי
ועל שנה בלתי נשכחת איתך במכינה.

אוהבת ומתגעגעת,
נעמה

מכתב בכתב ידה של נעמה
המכתב המקורי · לחצו להגדלה
נעמה · המדריכה של תמיר במכינת ביחד

תמירסקי

תמיר עם החברים במכינה
תמיר עם החברים במכינה

תמירסקי,

אנחנו יושבים מול הדף הריק ומנסים לחשוב איך לכתוב לך, איך לכתוב עליך. מה הדברים שאנחנו רוצים להגיד כדי שכולם ידעו מי אתה עבורנו – עבור כל הצוות והחניכים מהמכינה. קודם כל, אנחנו רוצים שתדע שנגה וצדק קרובים השבוע מתמיד אחד לשני. אנחנו בטוחים שיש לזה הסבר מדעי כלשהו, אבל מבחינתנו ההסבר לזה הוא אתה!

שתדע שכל פעם שאנחנו מסתכלים על תמונות, סרטונים והתכתבויות איתך, כל מה שעולה לנו בראש זה אוף כמה אנחנו אוהבים אותך.

מעניין אם ידעת ואם אתה יודע עכשיו כמה כולנו אוהבים אותך. ולמקרה שלא, אז תמירוס, יש לנו פאן פאקט בשבילך – המקום הזה מלא באנשים שפשוט אוהבים אותך!

  • אנחנו אוהבים את העובדות והידע הכללי שלך על החלל ועל כל נושא בעולם הזה
  • אנחנו אוהבים להתעדכן בכדורגל העולמי, לא בהכרח כי אפילו ידענו שיש טבלה כזו, אלא פשוט כי ככה אנחנו שומעים ממך פעם ביום ונכנסים לעולם התוכן שלך
  • אנחנו אוהבים את הצחוק שלך שפשוט גורם להכל להרגיש יותר טוב
  • אנחנו אוהבים את הנשימה העמוקה שאתה לוקח לפני שאתה מדבר
  • אנחנו אוהבים את הרגשות שלך
  • אנחנו אוהבים את הנחישות שלך
  • אנחנו אוהבים את העוגות שלך
  • אנחנו אוהבים את היכולת שלך לשמור על קשר
  • אנחנו אוהבים את החיבוקים שלך שהתחילו עם יד אחת והמשיכו לחיבוק עוטף ומלא
  • אנחנו אוהבים את כמה שקל לאהוב אותך

תמירסקי, הלב שלך תמיד היה מוגש על צלחת לכולם. גם כשכעסת, גם שהיית עצוב, גם כשהיית שמח – הלב שלך פשוט היה כל כך בולט ונוכח, ולימדת את כולנו על כוחו של רגש, על כוחן של מילים, על היכולת להירגע ועל כוחו של הצחוק.

אתה הדבק של הקבוצה שלנו בוואטסאפ – כותב בה כל יום, נוכח בה כל הזמן. אתה הדבר הזה שמסייע לנו להמשיך לשמור על קשר גם אחרי שהמכינה כבר הסתיימה.

תמירסקי, אנחנו מבטיחים לך דבר אחד. כל פעם שנסתכל על השמיים ועל הירח והכוכבים שכל כך אהבת, אנחנו נחשוב עליך ונתרגש ביחד איתך, גם אם מכיוונים שונים. אתה משם ואנחנו מכאן.

אוהבת אותך!

ג׳נה וכולנו ממכינת ביחד

אם יש רגע, סיפור או מחשבה שתרצו לשתף – נשמח אם תכתבו אותם כאן 🤍

הזיכרון שלי מתמיר

לא נבחרה תמונה